כתיבת חיבור באמצעות מבנה קבוע

שיתוף הפוסט בקליק:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest
קליק להדפסה:
שיתוף ב print
הצטרפו לניוזלטר שלי!
טיפים פרקטיים וקצרים שיעזרו לכם לשפר את הציון.

אשלח לכם חומר שמתאים לזמן בו אנחנו נמצאים לפני הבחינה

למה נחמד (וחשוב) שיש מבנה קבוע לחיבור?

אין מבנה אחד נכון לטקסט. מי שיצא לו לעלעל בעבר בחיבורים שהמרכז הארצי סימן כבעלי ציון גבוה בטח התרשם שהמבנה שלהם לעיתים אינו עולה בקנה אחד עם מה שנלמד אצלו בקורס. אין זה אומר שבקורס מטעים אתכם – מה שנלמד בכיתה מטרתו להוות מעין “מבנה מומלץ” שבאמצעותו סביר שתקבלו את מירב הנקודות להן אתם מסוגלים, לעומת אם הייתם עושים “פריסטייל” על הדף.

אם כך מבנה קבוע עוזר לנו למקסם את כמות הנקודות שלנו משתי בחינות:

  1. הוא מוריד מאיתנו לחץ ומחשבה על מבנה בכל חיבור מחדש, ובכך חוסך זמן יקר.
  2. הוא מאפשר לנו להיצמד לתבנית טובה שכוללת מילים גבוהות ומבנה תקין, ובכל מסייע לנו להעלות את הציון.

הדרך הטובה ביותר ליצור מבנה חיבור שהוא נכון עבורכם היא מצד אחת להתנסות, ומצד שני לקרוא הרבה חיבורים שקיבלו ציון גבוה, ולשאוב מהם ביטויים ומשפטים שבהם אתם מרגישים בנוח להשתמש ולשבץ לאורך החיבור שלכם.

להלן דוגמה למבנה חיבור שראיתי ואהבתי, ולכן משתמשת בו לעיתים. שוב אגיד – אין מבנה אחד נכון לחיבור, וכמה מבנים יכולים לקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי בחיבור. אם כך כשתקראו את המבנה שאני מציעה, אל תעתיקו ותדביקו אותו אצלכם, אלא היו ביקורתיים ודעו מה נכון לכם וזורם לכם בכתיבה.

ההמלצה שלי למבנה קבוע רלוונטית בעיקר לפסקת פתיחה ולפסקת סיכום. פסקאות הנימוק וההפרכה הן יותר דינאמיות במהותן, ועשויות להשתנות בהתאם לתוכן ולתהליך המחשבה שלכם. להרחבה על יצירת מבנה קבוע לפסקאות הנימוק תוכלו לצפות בססרטון בלינק הבא.

פתיחה:

חדשות לבקרים עולה השאלה בדבר [סוגיה].
[משפט כללי מתוך המטלה שמסביר את הנושא במידה ויש צורך].
בעוד יש הסבורים כי [צד א’], אחרים טוענים כי [צד ב’].
זאת מפני ש-[נגיעה בטיעון של צד ב’].
אני נמנית עם האחרונים, ובחיבור זה אציג את טענותיי.

טיעון א’:

ראשית, [הנימוק המרכזי הראשון שלי].
[טיעון א’].
בעקבות כך [טיעון ב’].
לכן סביר להניח כי דבר זה יוביל ל[טיעון ג’].
כך לדוגמה [דוגמה].

חשוב לשים לב שהמבנה הקבוע חשוב בעיקר בפסקת הפתיחה, בפסקת הסיכום, ובפסקת ההחלשה. אל תצמדו למבנה שכתבתי עבור פסקאות הטיעון.

טיעון ב:

שנית, [הנימוק המרכזי השני שלי].
[טיעון א’].
עקב כך [טיעון ב’].
לכן סביר להניח כי דבר זה יוביל ל[טיעון ג’] כגון [דוגמה].

פסקת החלשה:

מנגד, יש הגורסים כי [צד א’], כיוון ש-[נימוק לצד א’].
אמנם יש דברים בגו, אך [החלשת הנימוק].

סיכום:

לסיכום, אני סבורה כי [הצד שלי]. זאת מפני ש [נימוק א] וכן כיוון ש [נימוק ב’]

מבנים קבועים נוספים שכדאי לשבץ בחיבור

  • השתמשו במילים מגוונות על מנת להביע את דעתכם, כגון לדעתי, אני סבורה, אני גורסת וכו’.
  • שבצו מילים שונות כדי להביע הסתייגות, כגון לא מן הנמנע ש… כלל הנראה, סביר כי, סביר להניח, יתכן וכו’.
  • בכתיבת דוגמה תוכלו להשתמש במילים שונות – לדוגמה, כגון, למשל וכו’.

דוגמה לחיבור במבנה קבוע

להלן דוגמה לחיבור ברמה גבוהה (בערך תוכן 6 ולשון 5) שמשתמש במבנה החיבור שהצעתי למעלה.

מטלה 1 להגשה, מתוך קורס הפסיכומטרי של המדינה.

חדשות לבקרים עולה השאלה בדבר קיום שירותי רפואה פרטיים (שר”פ) בבתי החולים הציבוריים בישראל. במסגרת השר”פ מקבל המטופל בבית החולים שירותים והטבות תמורת תשלום נוסף. בעוד יש הסבורים כי אלו יוצרים אפליה, אחרים טוענים כי קיום השר”פ חיובי, מפני שהוא תורם לכלל האוכלוסיה ולא רק למקבלי השירותים. אני נמנית עם האחרונים, ובחיבור זה אציג את עמדתי.

ראשית, אני סבורה כי התשלום המגיע מהשר”פ משמש את בית החולים לשיפור הטיפול הניתן לציבור הרחב. אמנם השירותים מוגדרים “פרטיים”, אך בית החולים המעניק אותם הוא ציבורי. כאשר משתמש מטופל בשירותים הניתנים במסגרת השר”פ, התשלום עבורם מגיע למעשה לבית החולים הנותן אותם. הכסף עובר לקופת בית החולים, אשר ככל הנראה משקיע אותו חזרה בשיפור השירותים הניתנים לכלל הציבור, ולא רק למשלמים על השר”פ. בעקבות כך משתפר בית החולים, והאוכלוסיה הרחבה נתרמת מכך. כך לדוגמה….

שנית, מתן השירותים המיוחדים בתשלום נוסף מאפשר לאוכלוסיה הזקוקה להטבות אלו להשתמש בהן. בהינתן השירותים הללו לכלל הציבור ללא תשלום נוסף, סביר כי כולם היו בוחרים לקצר את התור לבדיקות ולבחור את הרופא המטפל, כאשר בפועל לא כולם זקוקים לכך. כתוצאה מכך התורים המוקדמים היו תמיד תפוסים, ולאלו הנזקקים לכך לא היה כלי לשיפור מצבם. התניית השירותים הנוספים בתשלום היא עקרון כלכלי נהוג, המאפשר לבזר משאבים בין הפרטים האוכלוסיה. היא מאפשרת את שמירת הזכות לעשות כן לאלו הבוחרים בחירה מודעת בכך. לדוגמה, אדם בעל קושי נפשי המבקש לבחור את הרופא המטפל בו בשל צורך פסיכולוגי בכך, יוכל להבטיח כי כך יקרה, בעוד ככל הנראה לרוב האוכלוסיה זה לא משמעותי.

מנגד, יש הגורסים כי מתן ההטבות במסגרת השר”פ מפלה ופוגע באלו שידם אינה משגת, מכיוון שרק לבעלי ממון היכולת הכלכלית לשלם עבור אלו. אמנם יש דברים בגו, אך אני סבורה כי רוב השירותים הניתנים במסגרת השר”פ לא באים על חשבון כלל הציבור, אלא רק כתוספת, ולכן לא מהווים פגיעה בציבור. סביר כי התשלום הניתן על שירותים הוא המאפשר לבית החולים לקיימם, ובהיעדר תשלום זה, לא היו אלו מוצעים לכלל הציבור. כך לדוגמה ההטבה המציעה למטופל לקצר את התור מאפשרת מתן תשלום לרופא על מנת שזה יגיע לבית החולים במיוחד, ומכסת השעות הניתנת לכלל האוכלוסיה לא נפגעת עקב כך. אמנם אוכלוסיה מסוימת מקבלת העדפה בעקבות מתן תשלום, אך בהינתן כי שאר האוכלוסיה לא נפגעת, ויתכן כי אף נתרמת כתוצאה מהפניית התשלום לרפואה הציבורית, יש לדעתי לאפשר את הדבר.

לסיכום, אני סבורה כי יש לאפשר את קיום השר”פ בבתי החולים הציבוריים. זאת מפני שהוא מאפשר מתן שירותים מיוחדים לאוכלוסיה הזקוקה לכך, וכן מפני שהתשלום המגיע מהם מוזרם לבתי החולים הציבוריים, ובכך מאפשר את שיפור הטיפול בכלל האוכלוסיה.

מכירים מישהו או מישהי שממש ישמחו לקרוא את זה?

שיתוף ב whatsapp
שלחו בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב email
שלחו במייל
שיתוף ב pinterest
שתפו בפינטרסט
שיתוף ב telegram
שיתוף בטלגרם
שיתוף ב print
הדפסת המאמר

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

המוצר נוסף לעגלה

המוצר נוסף לעגלה

דילוג לתוכן